הצלילים של הלהיטים הכי גדולים שיש למוזיקה הבריטית להציע וטקס הסיום כבר מאחורי. ועכשיו הגיע הזמן לנסות לסכם את האולימפיאדה. האולימפיאדה שלי. השמות פלפס, אניס, רודישה ובולט יהיו אלה שיקפצו בראשכם כשתחשבו על לונדון 2012, אבל בראש שלי יהיו אלה רק השחקנים והנבחרות של טורניר הכדורסל.
אני לא בטוח שאני יכול למצוא את המילים הנכונות כדי להסביר את החוויה שעברה עליי. ראשית כל, להיות חלק מהפקת שידור טלוויזיה בסדר גודל שכזה יהיה דבר שאנצור לכל החיים. ואז הגיע הכדורסל עצמו.
טורניר הנשים אמנם נסגר במשחק גמר די צפוי, אבל המסע של צרפת עד לגמר ודמעות השמחה של השחקניות בסוף היו דבר כל כך מרגש בעיקר כשאתה רואה את זה מקרוב. כששמות גדולים כמו לורן ג’קסון משתתפות בטורניר כנראה בפעם האחרונה אפשר להבין שאתה חלק ממשהו גדול הרבה יותר. ארה"ב באמת היתה רמה אחת מעל כולם, אבל את החיוך אחרי הדאנק של אליזבת קמבג’ מאוסטרליה אי אפשר יהיה למחוק אף פעם.
ומכאן לטורניר הגברים שהסתיים בערב חד פעמי. הקרב על הארד היה צמוד, מותח ומרגש. מצד אחד, הופעת הפרידה של מאנו ג’ינובילי מהבמה האולימפית (גם אם הוא עדיין ממשיך לשחק כדורסל) ומצד שני מאמן ישראלי שמוציא מים מהסלע מהנבחרת שלו. ג’ינובילי הוא אגדת כדורסל כבר עכשיו וגם אחרי שהבין שאת האולימפיאדה האחרונה שלו (הלוואי ולא) הוא מסיים ללא מדליה הוא נשאר אצילי בדרכו שלו. מאנו אסף את השחקנים להודות לקהל, ניחם את קרלוס דלפינו וחיבק את אנדריי קירילנקו השמח. סיום עצוב לשחקן ענק ולדור הזהב של הכדורסל הארגנטינאי.
בצד השני קיבלנו ניצחון רוסי שמעורבב בגאווה ישראלית. רוסיה השיגה מדלייה אולימפית בכדורסל לראשונה מאז סיאול 1988 (אז עוד קראו לה ברית המועצות) ואת התמונה של קירילנקו המאיים והלא חייכן בוכה מאושר בסיום צריך להראות לכל ילד אם רוצים שהוא יתאהב במשחק הזה. מי שהביא את הניצחון לרוסים הוא אלכסיי שבד והפך את בלאט לחלק בלתי נפרד מהיסטוריית הכדורסל הרוסי. אבל ג’ינובילי ובלאט היו רק המנה הראשונה.
הגמר בין ספרד לארה”ב היה כל מה שרק אפשר לחלום עליו. הוא אולי אפילו התעלה על הקודם מברלין. פאו מול קובי, איבקה מול החברים מהת'אנדר וחמישייה ספרדית שבאה להסתכל ללברון בלבן של העין. המחצית הראשונה של חואן קרלוס נבארו הייתה ממש מושלמת. בכלל, זה המשחק הכי טוב של הספרדים בטורניר.
פאו גאסול לא ספר את כרמלו, את קווין לאב או את כל מי שלבש גופייה לבנה על המגרש. בסוף זה לא הספיק. היד המדהימה של האמריקאים והעוצמה הבלתי נגמרת חיסלו לבסוף את הלה רוחה ובדקה האחרונה שני המאמנים ידעו להוריד את הכוכבים שלהם כדי לקבל תשואות מארנולד שוורצנגר, ווין דיזל, דייויד בקהאם ואפילו הנרי קיסינג’ר שהגיעו לאולם. אז גם שנתון הזהב הספרדי של ילידי 1980 (אותם אלה שהפסידו ליניב גרין בחצי גמר אליפות אירופה) יוצאים עם ראש מורם, נקווה שחלק מהם יהיו גם בריו.
ואם צריך לסכם בכמה מילים אז זה היה טורניר שבו השחקנים הגדולים עשו את ההבדל. ג’ינובילי, פארקר, קירילנקו, קובי/לברון/דוראנט. לחלקם אולי זו היתה נסיעה לאומית אחרונה. אני רק מקווה שחלק מהם עוד ישארו בסביבה. בטח נמשיך ליהנות מהם ב-NBA וביורוליג. עבורי, להיות קרוב כל כך לדור הענק הזה היה דבר גדול מהחיים בשבילי. אני מוכן כבר לפגוש את כולם לכוסית של קפרינייה בקוקטייל הפתיחה של ריו 2016. |
|
|
| התפרסם לראשונה: 12:26 | 13/08/12 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תגובות
עד כה: 8 תגובות, ב- 9 דיונים.
|
1. |
 אתה עושה שם חיים משוגעים אה אדון עופר ג'ובה גרוס   |
שי |
| 13/08/12 | 13:19 |
אני בתור אחד שיש לו דרכון אמריקאי, ויכול כמעט מתי שבא לו לעזוב רק אחריי הלימודים והצבא לקולג'ים יותר מפרכים ואוניברסיטות יותר מתקדמות, והכדורסל שלי יכול להיות יותר מגניב, כי אני וכדרסל זה שתי דברים מאוד מחוברים, ואחד שלומד בבית ספר חדש עם אנגרגיות חדשות, ועם התחברויות חדשות יכול ממש להגיד לך שאני ממש אוהב את המצב שאני נמצא בו, כי אתה נמצא בשלב שאתה מתבגר יותר ומבין שהחיים נועדו לכישלנות ולעצבים, וגם לרגעים שמחים ומזורים, אז נכון אני רוצה להמשיך והלתקדם בקצב שלי (באיטיות יותר), אבל דיר באלק חברים כמה אפשר עם כל הבלאגן, אז בגלל זה השחקנים האלה שאתה מדבר אלייהם כמו ג'ינובילי, בראיינט, קירלנקו הם שחקנים מבוגרים הם לא צעירים, בעוד 4 שנים זה ייראה אחרת, כי הדור הבא נכנס לתמונה, מה לעשות החיים קצרים וצריך להנות מהם, אז הרגעים האלה שרואים באולימפיאדה אם אותם שחקנים/ספורטאים שזוכים למעמדים של סופרסטארים, ונדלקים מהחוויה הם פשוט מאושרים עם קצה חוט מחשבתי ומעשי יותר איך לשפר את הקבוצה מבפנים ומבחוץ יותר טוב שזה ייראה אתי וחשוב!!!
|
|
|
|
2. |
היה טורניר מעולה |
ניר |
| 13/08/12 | 13:26 |
היה פשוט כדורסל גדול, ספרד פשוט התעלתה לרמות מטורפות, רוסיה שיחקה אותה.
|
|
|
|
3. |
משחקים מדהימים - שידור על הפנים |
צבי |
| 13/08/12 | 14:13 |
הכוח של האמריקאים דרסו את הטקטיקות של האירופאים.
כל יום אני מקווה לקום בלי סבל של לראות משחק שבו יורם ארבל מדבר שטויות וטועה מליון פעם במשך המשחק. כנראה הוא ימשיך עד 100 ... זה כבר לא מצחיק...
השידור עצמו.. בלי סטטיסטיקות.. בלי לדעת מי עשה עבירה וכמה עבירות יש לו, כמה נקודות יש לו... שיתביישו!
|
|
|
|
4. |
אם ספרד היו לוקחים זהב באמת הייתי מסכים |
גיא |
| 13/08/12 | 14:14 |
|
|
|
|
5. |
אולי תעלו את התמונה של קירילנקו? |
שי |
| 13/08/12 | 14:33 |
לא מצאתי באינטרנט ובאמת מסקרן לראות
|
|
|
|
6. |
תמיד יש את הכתבים האלה שבשטחים שתמיד חייבים |
טנצר המניאק |
| 13/08/12 | 16:06 |
לשלב את החוויה ביחד עם הכתבה (שהוא עובד עלייה) בתוכה, כאילו מה אתה לא רוצה קצת לדעת דברים, וללמוד יותר על הענף הכדורסל במקום כל הזמן לראות את השחקנים האלה כאילו שאתה מעריץ שלהם בכלל? אז מה חביבי לא קרה שום דבר, אני במקומך הייתי צופה בטלוויזיה את כל המשחק הזה, ולא היה יושב בחוץ (בתוך המגרש) מול כל האנשים האלה שעושים רעשים מחרידים עם הבמבומלה, אני הייתי יושב ולומד על כדורסל במקום להתעסק בהנאת המשחק שלך עם לברון ג'יימס וקובי בראיינט "התותחים" (נקרא להם במירכאות),אתה יודע מה זה פיק אנד רול? או דאבל דאבל?, או דאבל פיגארס?, לא אתה לא יודע כי אתה שכחת מה זה כל המושגים האלה בגלל שאתה נעשית כבד, וכל הזמן אתה אוכל דברים משמינים בכורסא השמנה שלך, אני מקווה מאוד שתחזור לעצמך חביבי, כי הדרך עוד ארוכה ומייגעת ובה עוד יש הרבה פנצ'רים, ואתה תגמור אצלי ציון שרק יודעים מאיפה הוא בא והוא בא מתוך ה...... (פיפ) לתוך ה...... (פיפ), מצחיק מצחיק תודה שהיה מצחיק,הא?!
|
|
|
|
7. |
התכוונת דוראנט ולברון קובי מבין שהוא גמר תסוס |
כככ |
| 13/08/12 | 16:13 |
|
|
|
|
8. |
מים מהסלע? הגזמת, לא? |
אלכס |
| 13/08/12 | 19:30 |
ההישג של נבחרת רוסיה אדיר. התרומה של דויד להישג הזה, גם כן אדירה ולא צריך להעצים אותה על ידי משפט כמו "מים מהסלע". בין מדליית ארד של רוסיה באולימפיאדה לבין "מים מהסלע" יש דרך ארוכה.
הנבחרת אלופת אירופה 2007, זוכת מדליית הארד 2011, סופרסטאר מה - NBA, עוד שני שחקני NBA לגיטימיים... אז זה לא מופרך שהיא תביא תוצאה טובה גם בלונדון.
אם ישראל היו זוכים, הייתי מסכים לכל מילה, באמת מים מהסלע.
|
|
|
|
|
 |
|