$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

כאן כדי להישאר: לברקוזן תהפוך למועדון על?

כל הסימנים מראים: המהפך של הלוזרית הנצחית לא מקרי. באיירן מינכן, היזהרי

דני פורת
דני פורת  22.05.24 - 12:56
(Getty)
(Getty)
ה-14 באפריל 2024 ירשם כתאריך היסטורי בתולדות הכדורגל הגרמני. אחרי 11 שנות שלטון ללא מצרים של באיירן מינכן, נשמעה שריקת הסיום באצטדיון הבאיי ארנה. לברקוזן הביסה 0:5 את ורדר ברמן, הורידה מכס השלטון את הבווארים וזכתה באליפות ראשונה ב-120 שנות חייה. הקהל המשולהב, שידע לא מעט אכזבות לאורך השנים, פרץ למגרש והניף את השחקנים, קרע את הרשתות וחגג כאילו אין מחר. חגיגות אליפות רשמיות היו מתקיימות כבר מזמן, לולא לברקוזן היתה עדיין שקועה בעשיית תארים נוספים.

בזמן שהגיבורים החדשים, שחקני לברקוזן, שופכים את הבירה אחד על השני, המאמן צ`אבי אלונסו היה היחיד שניסה לשדר עסקים כרגיל. המאמן בירך כמובן את השחקנים, הצוות המקצועי, המנהלים ואפילו שחקני עבר, אבל גם הסתכל קדימה ואמר מבלי למצמץ למצלמות: "אני מאוד מקווה שהם (האוהדים) לא הרסו יותר מדי את הדשא. יש לנו עוד מטרות להשיג העונה וחשוב שהמגרש יהיה תקין". המשפט שנראה כאילו נאמר בצחוק, ממאמן שזה עתה נגע בשמיים, יכול להדגיש בצורה הטובה ביותר את העבודה המדהימה והרצינית שנעשית בבאיי ארנה העונה.

המבחן הגדול של קבוצה מצליחה הוא היכולת שלה לשמר את ההצלחה לאורך זמן. אלונסו הצליח להוריד מהר, עד כמה שניתן, את השחקנים לקרקע ולהתרכז במשימות הבאות. והרי שהקבוצה הצליחה להעפיל לגמר הליגה האירופית, ותוכל להשלים טרבל היסטורי מול אטאלנטה בדבלין, ושלושה ימים לאחר מכן בברלין, שם יערך גם הגביע הגרמני מול קייזרסלאוטרן. למרות שהיתה יכולה לשדר אווירת סוף קורס, לברקוזן השכילה להשלים עונה פנומנלית ללא הפסד בליגה, מה שאף קבוצת בונדסליגה לא עשתה מעולם, וכעת היא כפסע מהשלמת התואר המשולש וסיום עונה פסיכית ללא הפסד בשום מסגרת.

לברקוזן עברה העונה לא מעט משוכות והסירה אינספור סימני שאלה. בתחילת העונה דנו באפשרות שהקבוצה מחבל הריין תוכל להתמודד על הטופ 4. לאחר מכן, כאשר זכתה באליפות החורף, היו דיבורים קצת יותר רציניים על מאבק על הצלחת. במהלך פגרת החורף היה את החשש מירידה ביכולת בעקבות עזיבת שחקנים לאליפות אפריקה והפציעה הקשה של מלך השערים ויקטור בוניפייס, שחזר רק באפריל. בפברואר רבים עדיין תהו אם לברקוזן הזו יכולה להסתכל לבאיירן בלבן של העניים ומשחק העונה הסתיים ב-0:3 מוחץ. לאחר מכן נסללה הדרך, הקבוצה של צ`אבי אלונסו הסירה את כל הספקות, פתחה פער אדיר וזכתה באליפות בפער דו ספרתי.
לא מעט דובר על הלחץ הגבוה, השימוש הנפלא בשחקני הכנף, ג`רמי פרימפונג ואלכס גרימאלדו, והכדורגל ההתקפי שצ`אבי אלונסו הנחיל לשחקנים שלו במהלך השנה וחצי האחרונות. ולאחרונה מדברים על משהו אחר: אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר שפיתחה לברקוזן בעונה המושלמת הזו, היא היכולת שלה לחזור מפיגור או להכריע משחקים בדקות האחרונות. לא פחות מ-14 פעמים הצליחה אלופת גרמניה להבקיע שערים שהיו שווים נקודות מהדקה ה-88 (ולפעמים שניים באותו משחק) ואילך, וכאלה שעזרו לה גם להעפיל לגמר הגביע הגרמני ולגמר הליגה האירופית. בליגה אגב, לברקוזן היתה אלופה גם בלי אותם השערים, אבל לא היתה יכולה להשלים עונה ללא הפסד בלעדיהם.

יש שיאמרו שמדובר בקארמה וכשהכל הולך, הכל הולך, ואולי המזל מתישהו ייגמר. אבל אם בודקים את אותם השערים ומי כבשו אותם, אי אפשר לדבר רק על מקריות ומזל. שמונה שחקנים שונים הבקיעו את השערים המפורסמים הללו ואלו מגיעים מעמדות שונות במשחק. מההגנה דרך הקישור ועד להתקפה. פעם זה פטריק שיק, יום אחר זה רוברט אנדריך, ג`ונתן טה או יוסיפ סטאניסיץ`. השערים הללו הגיעו ממשחק מסודר, מהתקפות מעבר, מקרנות, כדורים חופשיים ופנדלים. בסוף אפשר לומר שמעבר למזל, יש כאן הרבה אלמנטים של כדורגל מחושב, מנטליות חזקה ואמונה יוצאת דופן שהחדיר המאמן בשחקניו.

בין אם לברקוזן תסיים את העונה רק אם אליפות, או רק אם דאבל מקומי, או עם טרבל מטורף, ובין אם תסיים עונה עם הפסד אחד או אפילו שניים, שום דבר כמובן לא יגרע מהעונה הזו. ואחרי השבוע הקרוב והמכונן ומצעד האליפות שיבוא לאחריו, הקבוצה תיבחן בעונה הבאה בזכוכית מגדלת, עם ההגעה, כמובן, לליגת האלופות המוגדלת. אם יש חשש בנוגע להמשכיות של המועדון ולהשגיות בשנים הקרובות, הרי שהוא מובן, אבל ללברקוזן יש המון סיבות להיות אופטימיות באשר לעתידה.

בראש ובראשונה כי אלונסו, שחוזר על ידי ליברפול ובאיירן מינכן, הודיע כבר בחודש מרץ שבכוונתו להשאר. "זה המקום הנכון עבורי, פה אוכל להתפתח כמאמן. העבודה שלי פה איננה גמורה", אמר אז הבאסקי המצליח. באופן טבעי, ההחלטה של המאמן להשאר תצליח לא רק להשאיר הרבה שחקנים במועדון, לפחות בעונה הקרובה, אלא גם מעין תוספת כוח לשחקני חיזוק שהקבוצה, תחת הניהול המוצלח של סימון רולפס ופרננדו קארו, תרצה להביא בעתיד הקרוב. אלונסו כבר הצהיר לא מזמן שהוא ירצה להשלים סבב אצל האקסיות שלו - באיירן, ליברפול וריאל מדריד, שעשויה להיות פנויה בקיץ הבא. אבל עד אז, אלוהים גדול.
אלונסו הוא האבן הראשונה. השניה היא כמובן פלוריאן וירץ. למעשה, יש שרואים בו הכישרון הגדול ביותר של הכדורגל הגרמני מזה שנים. הקשר התזזיתי והמחונן כבש העונה כבר 18 שערים ובישל 19 נוספים וכמובן מבוקש בכל הקבוצות הגדולות באירופה, שיאלצו לשפוך עליו מעל 100 מיליון יורו. וירץ, שרוצה, כמובן, להמשיך לפרוח עם נבחרת גרמניה ביורו, לא יעזוב בכל מקרה בקיץ הקרוב וימשיך לככב במדי לברקוזן ולהפעיל את כל המכונה הזו גם בעונת 2024/25. למעשה, מבין שחקני הסגל רק ג`רמי פרימפונג (בעל סעיף שחרור נמוך) עשוי לעזוב, כאשר הקבוצה מתכוונת לעבות את הסגל לפחות בעוד מגן שמאלי וקשר מרכזי.

אלמנט נוסף שיעזור ללברקוזן לשמור על כוחה היא ההנחה שבאיירן מינכן תתקשה לשים את היד על שחקנים שלה לפחות בעונה הקרובה, בטח כל עוד צ`אבי אלונסו נמצא שם. גם קבוצות הפרמיירליג העשירות לא מתכננת להשתגע בקיץ הקרוב בעקבות בעיות הפיירפליי שצצו שם לאחרונה, מה שיכול לתקוע מעט את השוק. במילים אחרות, כל מי שמצפה לאיזו עזיבה המונית סטייל מונאקו של קיץ 2017, שלא יבנה על כך. לברקוזן צפויה לחזור חזקה לא פחות בעונה הבאה. ובאמת שלא משנה כמה תארים היא תשיג עד אז.