הג'ודו הוא לא ענף הספורט המוביל בקנדה, אפילו לא קרוב לכך. הקנדים אוהבים הוקי קרח, וגם בייסבול, כדורסל, כדורגל, פוטבול, קריקט ואפילו לקרוס. הפופולריות של הג'ודו בקנדה נמוכה מאוד. סביר להניח שהורה קנדי ממוצע יחשוב פעמיים אם לשלוח את בנו או בתו לחוג ג'ודו. בניגוד לישראל, שבה אפשר למצוא אינספור חוגי ג'ודו בכל הארץ ולכל הגילאים, בקנדה זה הרבה פחות נגיש.
המשלחת הקנדית לאולימפיאדת טוקיו 2020 מונה כ-6 ג'ודאים בסך הכל, הרבה פחות מצרפת, יפן, דרום קוריאה ואפילו ישראל. באולימפיאדה הקודמת, מתוך 315 ספורטאים קנדים שזכו ב-22 מדליות בשלל צבעים, נציגי קנדה על מזרן הג'ודו אפילו לא עלו על הפודיום. לג'ודו הקנדי "רק" 5 מדליות אולימפיות מאז 1964. אז איך קרה שדווקא בקנדה התפתח אחד הקרבות המרתקים ביותר על כרטיס לאולימפיאדה בין שתי קנדיות במשקל עד 57 ק"ג המדורגות ראשונה ושנייה בעולם?
הגיבורות של הסיפור הן כריסטה דגוצ'י וג'סיקה קלימקייט. הראשונה עשתה היסטוריה ב-2019 כשהפכה לקנדית הראשונה שזוכה באליפות העולם. השנייה כשהפכה לקנדית השנייה שזוכה באליפות העולם כעבור שנתיים. הג'ודו הקנדי, שלא ידע הישגים רבים באליפויות העולם, זכה להצלחה אדירה בנבחרת הנשים. שתי ג'ודאיות שונות באותה קטגוריית המשקל, על ראש הפודיום של תחרות הג'ודו השנייה בחשיבותה אחרי האולימפיאדה. שם התחיל כאב הראש האמיתי.
תחרות הג'ודו במשחקים האולימפיים פתוחה למתחרה אחד מכל מדינה ולכן קורה הרבה ששניים ואפילו שלושה ג'ודאים מאותו המדינה משיגים את הקריטריון היבש, אבל לא זוכים בכרטיס לאולימפיאדה. גם איגוד הג'ודו הישראלי התמודד עם הדילמה כשנאלץ להכריע בין גפן פרימו וגילי כהן, המתחרות במשקל עד 52 ק"ג.
דגוצ'י, ג'ודוקא קנדית ממוצא יפני, הגיעה לאליפות העולם האחרונה בבודפשט 2021 כמועמדת העיקרית למדליית הזהב. היא הייתה תלויה בעצמה במאבק על מקום בטוקיו. רק מדליית זהב של המדורגת שנייה בעולם והפסד מוקדם שלה עלול היה להרוס לה את התכניות. עוד בטרם אליפות העולם, באיגוד הג'ודו של קנדה נערכו והודיעו כי הכרטיס לאולימפיאדה יינתן למדורגת הגבוהה מבין השתיים, מיד לאחר תום התחרות האחרונה. דגוצ'י, שכבר זכתה בקריטריון האולימפי במרץ 2020 לפני דחיית האולימפיאדה, מול קליימקייט הצעירה ממנה.
המדורגת שנייה בעולם, שפרצה בסערה בתקופת הקורונה, עשתה את המוטל עליה בתחרות ועלתה לגמר כשהיא יודעת שניצחון עשוי להיות שווה כרטיס לאולימפיאדה. מנגד, דגוצ'י הגיעה עד חצי הגמר, שם הפסידה למומו טמאוקי היפנית, המדורגת שלישית בעולם. אחרי קרב גמר עיקש, קליימקייט השיגה ווזארי מול היפנית החזקה, עלתה למקום הראשון בעולם וזכתה בכרטיס לטוקיו.
לאחר האליפות, דגוצ'י המאוכזבת צייצה ביפנית לקהל העוקבים שלה "אפילו לא הצלחתי להגיע לקו הזינוק בטוקיו, זאת נפילה. מודה לכל מי שתמך בי, אני באמת אסירת תודה". הביקורות בקנדה ובעולם לא איחרו לבוא, היו אפילו שטענו כי "קלימקייט גנבה לכריסטה את הכרטיס לטוקיו".
כמו במקרה של אריק זאבי באולימפיאדת לונדון 2012, גם הפעם אפשר להבין עד כמה הג'ודו אכזרי וגם מפתיע. אפשר לזכות בתארים רבים ולהוביל את הדירוג העולמי במשך חודשים רבים וברגע האחרון להישאר ללא כרטיס לאולימפיאדה, פסגת השאיפות של כל ספורטאי וספורטאית. "לחזור הביתה עם מדליה אולימפית זה בדיוק מה שאני צריכה ויכולה לעשות", אמרה קלימקייט למגזין "גלובל ניוז" הקנדי. אחרי מאבק אדיר, היא מגיעה למזרן הג'ודו בטוקיו עם מטרה אחת - להוכיח שהיא באמת ראויה לייצג את קנדה במשחקים האולימפיים יותר מכל אחת אחרת.
זכייה במדליה אולימפית ראשונה לג'ודו הנשים הקנדי תענה למבקרים בצורה הטובה ביותר. זכייה במדליית זהב? תהפוך אותה לגיבורת ספורט לאומית, גם במדינה שלרוב מעדיפה הוקי קרח.