המשחקים האולימפיים בטוקיו הם חריגים מאלה שקדמו להם, לאחר שנדחו בשנה ומתקיימים ללא קהל. עבור חלק מהספורטאים המומנטום השתנה, אך המציאות היא שהמשבר העולמי השפיע על כולם. מבחינת הנבחרת הישראלית, שלחנו את המשלחת הכי גדולה אי פעם, שגם נחשבת לאיכותית מאוד, עם שלל מדליסטים באליפויות אירופה ועולם. הדבר מוכיח שאנחנו כן מתקדמים כמדינה בתחום התרבות והספורט, וכל מי שעוסק במלאכה - האיגודים, הוועד האולימפי, משרד ושרי הספורט - סימן שיש קו עבודה נכון לפי מבחן התוצאה.
מבחינת נבחרת הג'ודו, כמובן שהספורטאים שציפינו מהם מדליות לא עשו זאת לצערי, אבל אם מסתכלים על הדרך בחמש שנים האלה היא הייתה מדהימה עם זכיות באליפות אירופה והעולם. דווקא מהספורטאים מהם לא ציפו להישגים יוצאי דופן, הם עשו תחרות מדהימה.
לגבי מדליית הארד, זו הפעם הראשונה שאני מצליח לראות את קרבות הג'ודו מההתחלה ועד הסוף בשל השבת. מגיעות מחמאות גדולות לאורן סמדג'ה ושני הרשקו על האסטרטגיה הנכונה מול הרוסים שבאו עם נבחרת איכותית מאוד, ובסופו של דבר מדליה היא תמיד מדליה. את השמחה והגאווה שהביאו למדינת ישראל אי אפשר לכמת בכסף או בשום דבר אחר.
גם התרומה לדור הצעיר שרואה בהם כוכבים, היא גדולה מאוד. כמות הילדים והילדות שייכנסו לספורט, גם בזכות ההישג של אבישג סמברג, היא רצינית וזה ייתן אופק ותקווה, ויכניס אותם למסגרות ספורטביות במקום שיסתובבו ברחובות.
הג'ודאים שלנו יצאו גדולים על הבמה הגדולה ביותר, האולימפיאדה. המדליסטים הם בסופו של דבר ראש הפירמידה שגוררת אחריה את הבסיס. אני הייתי קפטן נבחרת ישראל ב-2005, כשזכינו בתואר הקבוצתי (גברים) והנפתי את הגביע, אך השילוב המדהים של נשים וגברים הוא מדהים וכיפי, וזו הפעם הראשונה שהדבר קורה במשחקים האולימפיים. זה היה אירוע נהדר שמוסיף המון לג'ודו העולמי.
גאווה ישראלית (GETTY)
רזבוזוב. סגן אלוף אירופה, פעמיים (GETTY)