שרשרת חיול: על הנחיתה לבועה האולימפית

עוד לפני ההמראה ליפן היה ברור לכולם כי בשל מגיפת הקורונה והמגבלות הרבות עליהן החליטו המארגנים, המשחקים האולימפיים בטוקיו יהיו שונים ממה שהכרנו. המסר של הוועד האולימפי הישראלי לספורטאי המשלחת היה שהם חייבים להתאזר בסבלנות ולגלות אורך רוח, בעיקר בנחיתה, שכן הכניסה למדינה כרוכה בהרבה מאוד בירוקרטיה, "טופסולגיה" ואיך לא - בדיקות קורונה.

לאורך הימים האחרונים, החלו שמועות על אנשי משלחות ותקשורת ש"נתקעו" בשדה שעות ארוכות עם הנחיתה. אך החוויה האישית שלנו, נציגי ערוץ הספורט, מערב הנחיתה בטוקיו (ראשון), הייתה חיובית. זאת למרות הפרוצדורה הארוכה שיש לעבור מיד עם היציאה מהמטוס.

תדמיינו לעצמכם שרשרת חיול. בכל תחנה, שכוללת לפחות עשר עמדות ושני סדרנים שמנתבים את התורים, בודקים לכם טופס אחר שהייתם אמורים למלא (כמו למשל, שתי תוצאות בדיקות קורונה שליליות, שרק עם צירופן יכולתם לעלות על המטוס ליפן, או מילוי הפרטים באפליקציה המיוחדת של המשחקים באופן מדויק). לאחר מכן תקבלו אישור ותמשיכו הלאה. את הדרך הזאת, כל ספורטאי/איש משלחת/איש תקשורת עובר עד שהוא מקבל ערכת בדיקת קורונה עצמית, ממלא מבחנה בכמות המבוקשת של רוק ומעביר את הדגימה לבדיקה. בשלב הזה נרשמה ההמתנה המרכזית שלנו, כשחיכינו במשך שעה וחצי לתוצאות הבדיקה.

לאחר מכן, הגיע השלב המרגש מבחינתנו שסימן שנכנסנו באופן רשמי למשחקים - קבלת האקרדיטציות וענידתן על הצוואר. בהמשך הגיע השלב הידוע והמוכר בכל שדה תעופה - החתמת הדרכון ואיסוף המזוודות. כמובן שלאורך כל השלבים היתה חובת עטיית מסכות, כשבכל עשרה מטרים יש חומר חיטוי לניקיון הידיים ומושבים מסומנים עליהם אסור לשבת על מנת לשמור על ריחוק חברתי.

עם זאת, חשוב לציין לטובה את היפנים. מהרגע שנחתנו מהמטוס הם היו מאירי פנים, אדיבים, נחמדים, מברכים לשלום וששים לעזור. הסדרנית שטיפלה באישור האקרדיטציה שלי אפילו ניסתה לגלות בקיאות, וכששמעה שאני מישראל אמרה לי  "שוקראן".

לאורך כל התהליך הבירוקרטי, הסדר והארגון נשמרו בצורה קפדנית. ושוב - הכל נעשה ברוח נעימה ובחיוך, דבר שבהחלט מקל על כל הסיטואציה. בסך הכל, לקח לנו שלוש שעות וחצי מהנחיתה ועד ליציאה משדה התעופה, שם חיכתה לנו ההסעה עם מארגנים מקומיים אדיבים.